ספר תורה שנפרמו יריעותיו


הגאון רבי שמאי קהת הכהן גראס שליט"א


שאלה:

בשמחת תורה כשגללו הס"ת ראו דכמעט כל התפירות של יריעה אחת נפתח ונשאר רק שתי תפירות [באופן שהתפירות מחבר השתי יריעות ואינם נפרדים זה מזה] ואין ס"ת אחר האם אפשר לקרוא בו.

תשובה:

א. עי' ביור"ד סי' רע"ח ס"ו דס"ל להשו"ע אפילו אם נקרע רוב תפירה שבין יריעה ליריעה ועדיין מחוברות בחמש או שש תפירות של קיימא כשר, ועיי"ש בטו"ז שחולק וס"ל דבעינן דוקא שיהא מחובר רוב תפירות, וע' ת' חת"ס יור"ד סי' רע"ה.

ועיי"ש בנקודת הכסף על הטו"ז דרצה לומר לדעת הת"ה דסגי אפילו בב' תפירות של קיימא באופן שחשוב תפירה לגבי שבת וכלאים, מובא בבני יונה סי' רע"ח. ס"ג וכן פסק החו"ד בסידורו דרך החיים אם ליכא ס"ת אחר קורין בו אם נשאר שתי תפירות.

ב. והנה לגבי שבת דחייב אם תפר שתי תפירות וקשרם כמש"כ הרמב"ם בהל' שבת, ומובא במ"ב סי' ש"מ ס"ק כ"ז וז"ל, והוא שיעשה קשר לבסוף אפילו אינו של קיימא.

ג. ולגבי כלאים עי' יור"ד סי' ש' סעי' י"ב דס"ל להמחבר דסגי בשתי תכיפות אפילו לא קשרן, והרמ"א הביא די"א דלא סגי בשתי תכיפות אלא בעינן שיקשור ב' ראשי החוט. ולדעת המחבר דלא בעי שיקשרן אע"ג דלגבי שבת בעי שיקשרם שבת שאני, עי"ש בביאור הגר"א. ויש להסביר דלגבי שבת בעינן שיהא קשר של קיימא מש"ה בעינן שיקשרם, אבל לגבי כלאים דלא בעינן שיהא קשר של קיימא וסגי שיהא חיבור בעלמא מש"ה ס"ל להמחבר דלא בעינן שיקשרם, וכן מסביר בערוך השלחן יו"ד ס' ש' ס"ק ט"ו.

ד. ועי' במג"א סי' י"א ס"ק יב דהיכי דבעי שיקשרם בשתי תפירות אי סגי בקשר א' או דבעינן שיהא שתי קשרים זה ע"ג זה עיי"ש.

ה. ולפי"ז בשאלתינו בס"ת מסתבר אם נשאר שתי תפירות [שתי תכיפות]. דכתב הת"ה שיהי' תפירות של קיימא בענין שיהא חשוב תפירות לגבי שבת וכלאים. בעינן שיהא לכאורה קשור לגבי שבת ולגבי כלאים לדעת הרמ"א בעינן שיהא ג"כ קשור, משא"כ לדעת המחבר לא בעינן שיהא קשור וצ"ע לגבי תפירות של ס"ת אי דומה לשבת וע"כ בעינן שיהא קשור לכו"ע או דומה לכלאים ופליגי בזה המחבר והרמ"א אי בעינן שיהא קשור, ומסתבר דרק לגבי שבת יש להחמיר שיקשרם כמו שכתבתי לעיל שבעינן שיהא מלאכת מחשבת משא"כ בכלאים או לגבי תפירות ס"ת לא בעינן שיקשרם והעיקר שיהיו מחובר היטב ע"י התפירות. והנה בשעת הדחק סמכינן דסגי בשתי תפירות עי' בקסת הסופר ס"י.

ו. ולכן נראה בשאלתינו דיעשה קשר אחד ועניבה על גביו דמדינא מותר לעשות בשבת עי' באו"ח סי' שיז ס"ה ועי"ש בפוסקים דיעשו עניבה ע"ג קשר על מנת להתיר בו ביום ועי"ש בסעיף א' דלצורך מצוה מותר לעשות שני קשרים שאינן של קיימא. וכמה שיעור של קיימא עי"ש מחלוקת אי בעינן שיתיר בו ביום, ויש מקילין דעד שבעה ימים עדיין נקרא קשר שאינו של קיימא.

ז. ואם א"א לעשות שום קשר או עניבה יש לסמוך דבשתי תפירות כבר הוי חיבור בלי שיקשור.

וכ"ש אם היריעה שנקרעו רוב התפירות אינו באותו חומש שקוראים בו, דבכה"ג מקיל המשנה ברורה בסי' קמג ס"ק כ"ה ע"פ הרמ"א שם שכתב, דאם הטעות הוא בחומש אחר מותר לקרוא בו. ועי"ש בביאור הלכה בד"ה יש להקל, שהביא חולקין ע"ז, עכ"פ מי שנוהג להקל אין למחות בו עי"ש.

וכן פסק בדרך החיים הל' קריאת התורה, ובקסת הסופר סי' יז ס"ו.

ברם עי"ש במקדש מעט בס' רע"ט ס"ק פו דחולק דלא מהני אם הקרע היה בחומש אחר, כיון שאין כאן ס"ת שלם אי לא הוי תפור ב' תפירות עי"ש. אכן שאר הפוסקים ס"ל דמהני אם קוראין בהחומש שאינו נקרע התפירות.