בענין טבילה בשבת לכבוד יו''ט


נשיא "מרכז ההוראה" ו"אוצר הפוסקים"
כ"ק אדמו"ר מסאווראן שליט"א


שאלה:

האם מותר לטבול בשבת אחה"צ לפני חג השבועות לצורך החג?

תשובה:

לא נהגו לטבול אבל מותר לטבול.


מקור הדין במשנה מפורשת במסכת ביצה י"ז ע"ב "חל להיות אחר השבת, בית שמאי אומרים מטבילין את הכל מלפני השבת, ובית הלל אומרים כלים מלפני השבת, ואדם בשבת". ופירש"י, לפני השבת, דקיי"ל בר"ה (ט"ז ע"ב) חייב אדם לטהר את עצמו ברגל... והא דנקט שבת רבותא אשמועינן לבית הלל, דאפילו בשבת שרו באדם. וכ"כ ביש"ש דדוקא קתני בשבת, כדי לטהר עצמו קודם כניסת הרגל. ועיין בתוי"ט. ובצל"ח פליג עליו, אולם במאירי כתב כדברי מהרש"ל: "אמר המאירי חל להיות אחר השבת וכו' הכונה לבאר בזמן שחל להיות יום טוב במוצאי שבת אימתי מטהרים עצמם וכליהם לצורך הרגל והוא שהדבר ידוע שחייב אדם לטהר עצמו ברגל והיה דרכם לטבול מערב יום טוב שיעריבו שמשם בכניסת יום טוב ונמצאו נכנסין ליו"ט בטהרה". וכן נפסק להלכה בשו"ע (סימן שכ"ו ס"ח) דאדם מותר לטבול מטומאתו בשבת.

ובגמרא שם פליגי אמוראי בטעם איסור טבילת כלי והיתרו באדם או משום שמא יעבירנו, משום סחיטה, שמא ישהה, ורבא אמר משום דנראה כמתקן כלי ואדם מותר דנראה כמיקר. ולא הוזכר כלל שיש ג"כ חשש מכין משבת ליו"ט. וכן כל הראשונים והאחרונים והפוסקים שדנו בסוגיא זו לא הזכירו כלל חשש הכנה. ומזה מוכרח שאין לחשוש להכנה כלל. (ועיין בש"ך יו"ד סימן קצ"ז סק"א שכתב "אלא דכתב בת"ה דנהגו להחמיר משום דבש"ס קאמר דלא מחזי כמתקן גברא משום דנראה כמיקר ובזמן הזה שנזהרין להקל, מיחזי כמתקן גברא, אלמא דטהור מותר לטבול דלא מחזי כמתקן גברא כלל". והרי דברי הש"ך עולים על דברי הגמ' דידן דמיירי בשבת שלפני יו"ט, ומ"מ לא הזכיר סייג דכל זה דוקא בשבת סתם. משמע, דהתיר בזה אף בשבת שלפני יו"ט וכפשטות הגמ'. וכן הוא בשאר הפוסקים).

והטעם, לכאורה משום שכשמטהר עצמו בשבת אף שעיקר כוונתו לרגל מ"מ הרי הטהרה כבר באה בשבת עצמה ומועלת בשבת עצמה וא"כ אין בזה הכנה כלל. ולא דמיא לשאר הכנות שהשמוש בעבודת ההכנה נעשה למחר. ואף שינה בשביל הלילה שלאחריו אף שבדרך כלל אין האדם צריך לשינה כדי להשאר ער ביום אלא בשביל להיות ער הלילה שלאחריו מ"מ התירו מפני שהשינה עצמה יש בה עונג שבת רק שלא יאמר בפירוש כן כמבואר בסימן ר"צ במג"א בשם ספר חסידים ובשע"ת ס"ק ב'. ועיין בספר חק לישראל.

ומצאתי בעזהשי"ת כדברינו בשו"ת בית יצחק אורח חיים סימן פ"ו שתועלת הטהרה היא לשבת עצמה וזה לשונו: "ולכן לב"ה אדם מותר לטבול בשבת שלפני יום טוב דעמוד וחטא בשבת כדי שתזכה בשבת דהחיוב טבילה בשבת מערב הרגל". וכ"כ בספר תקון משה בסוגיא דשמא יעבירנו אות ג, ס' תפארת צבי, ובס' אמרי סופר בסוגיא בביצה שם.

והנה בשו"ת קנה בשם ח"ג סימן כ"ב וכ"ג החמיר מאוד בדבר, שמתוך תמיהתו מדוע לא נזכר חשש הכנה בסוגיא, מזה הכריח דהסיבה שאין חשש הכנה הוא מאותו הטעם שבגמ' שאין לחשוש לתיקון מנא משום דנראה כמיקר, ומינה העלה, דכהיום שנתבטל האי היתרא דאדם נראה כמיקר משום דאסרו לרחוץ בשבת אפילו בצונן, כמש"כ המג"א (בסי' שכ"ו סק"ח) בשם המהרי"ל ותה"ד ורק לצורך מצוה מתירים לטבול בשבת, ומהאי טעמא אסרינן לאשה לטבול בליל שבת שלא בזמנה, כמבואר כל זה בדברי הפוסקים ביו"ד סי' קצ"ז. א"כ הדר גם איסור מכין משבת ליו"ט דליכא להיתרא דנראה כמיקר.

אולם ההכרח היוצא מדברי הגמ' והפוסקים שלא הזכירו חשש הכנה הוא כדברינו הנ"ל, דבגוונא דטבילה ליכא כלל חשש הכנה ואי"צ אף לטעמא דנראה כמיקר לענין חשש הכנה. דאם באמת יש איסור הכנה בטבילה מדוע הגמ' לא הזכירה איסור זה, והרי יש נפ"מ שאם יש איסור הכנה והוא באופן שאין חשש תיקון מנא כגון בטבילת טהור, מ"מ יהיה אסור מצד הכנה וכדברי הקנה בושם. ומדלא הזכירה הגמ' והפוסקים נפ"מ זו מוכרח כדברינו. (ולענין חשש מתקן מנא כבר כתבו הפוסקים דבוודאי לא שייכא חשש זה בטבילה הבאה בשביל תוספת טהרה. עי' בסימן שכ"ו במ"ב סקכ"ד ובביאור הלכה ד"ה אדם מותר ואין להאריך). למעשה: אף שלא נהגו לטבול בשבת שלפני יו"ט מ"מ מותר לטבול, כ"נ דעת  הפוסקים  ובכללם  הש"ך  ותשו'  בית  יצחק  הנ"ל  וש"פ שהובאו לעיל. וכ"פ הגרש"ז אויערבך בספר מנחת שלמה ח"ב סימן ל"ה. והגרמ"א פריינד הובא בספר מרא דשמעתתא אות רי"ז
ובעטרת יהושע מכתב כ"א.