מאמרים ושאלות בענייני סוכות וחוה"מ


בס"ד

הגאון רבי שמאי קהת הכהן גראס שליט"א


לולב

שאלה:

מי שראה בהו"ר אחר שכבר יצא חובת לולב שהערבות נפלו רוב עליו וא"כ לא יצא יד"ח, האם יש לו איזה תקנה.

תשובה:

זה ודאי דיכול ליקח שתי ערבות מהחמש ערבות שהכין ליקח להושענות ויברך עוד הפעם על נטילת ערבה עי' סי' תרנ"א – י"ב ובטו"ז ס"ק ט"ז ובמ"ב ס"ק נ"ו.

אך יש לדון אולי כבר יצא שלא יצטרך לברך עוד הפעם אם היו לפניו הערבות והושענות בשעה שברך על הלולב ומיניו, דעי' [בסי' תרנ"א – י"ב] דאם היו ארבעה מינים מצויים אצלו ונטלם אחד אחד יצא ובלבד שיהיו כולם לפניו ובתנאי שלא סח ביניהם עיי"ש במג"א ס"ק כ"ב ובבא"ה ד"ה ואם שח.

ולפי"ז בני"ד אם היה לפניו הערבות שבהושענות ודעתו הי' ליקח אח"כ לכא' יצא יד"ח כשנטלן אח"כ ולא יצטרך לברך עוה"פ.

אך יש לדון שהרי כאן אע"ג שהתכוון ליטול אח"כ לא לשם ד' מינים שבלולב נתכוון אלא לשם הושענא.

ועי' בסי' תרס"ד ס"ו דאין אדם יוצא יד"ח של הושענות בערבה שבלולב אפילו הגביה אותה שתי פעמים א' לשם לולב וא' לשם ערבה כיון שהערבה היא באגד עם שאר מינים ואינו ניכר שנוטלן לשם ערבה, וי"א שיוצא אם הגביה פעם א' לשם ערבה.

ועיי"ש במ"ע דאם התיר אגדו של לולב לאחר נטילה ונטל הערבה בפנ"ע פשיטא שיוצא בה עיי"ש.

עכ"פ רואין משם דיש לכוון ליטלו לשם ערבה וא"כ כש"כ אם רוצה לצאת ידי נטילת לולב שהוא חיוב גמור דיש לכוון ליטול לשם מצות לולב אע"ג דהוי רק חיובא דרבנן בשאר ימים, ולא מהני מה שכיוון ליקח לשם ערבה שהוא רק מנהג נביאים.

וא"כ לכא' צריך לברך עוד הפעם כשנוטל הערבה שבהושענא לשם מצות ערבה שבלולב אע"ג שהתכוון ליטול לשם ערבה והוא לפניו בשעת ברכת נטילת לולב וג"כ לא סח בינתיים.


חול המועד

שאלה:

מי שסובל מכאבים בגוף ואם כותב מאמרים בחיד"ת כיון שאז ראשו וחושיו מתרכזים רק בכתיבת המאמרים מקיל לו הכאבים ומשכך לו מהכאבים קצת, וזה מקיל עליו יותר משאר דברים המשככים האם מותר לו לכתוב בחוה"מ להשקיט כאביו.

תשובה:

נראה להקל עפ"י דאי' בשו"ע סי' תקל"ב דמותר לעשות כל צרכי רפואה בחוה"מ אפילו איסורא דאורייתא ואפילו לחולה שאין בו סכנה עיי"ש בנו"כ, ונראה דלאו דווקא רפואה ממש אלא ה"ה לעשות מלאכות להקל כאבים דמה שנא כיון שזה לצורך הגוף, וא"כ בשאלתנו כיון שהכתיבה מקיל כאביו מותר לכתוב.

;

שאלה:

אי אישה מותרת לצבוע שערה במועד

תשובה:

נראה להקל עפ"י דאיתא בסי' תקמ"ו ס"ה דעושה אישה כל תכשיטיה במועד כוחת וכו' ומעברת סרק על פניה וכו' והטעם עיי"ש בבא"ה בשם הריטב"א דזה הוי צורך הגוף וכעין אוכל נפש לפיכך עושה כדרכה בלא שינוי וטרחא רבה ע"כ ה"נ מותר לצבוע שערה.


ברכת לישב בסוכה

שאלה:

נשאלתי בליל א' דסוכות בירך ברוך וכו' מלך העולם שהחיינו וקיימנו לישב בסוכה, אם יצא יד"ח.  

תשובה:

נראה דלא יצא לא ברכת לישב בסוכה כיון שלא אמר אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לישב בסוכה רק אמר לישב בסוכה, והוי כמי שבירך ברוך וכו' מלך העולם לישב בסוכה דלא יצא ששינה ממטבע הברכה שקבעו חז"ל.

וג"כ ברכת שהחיינו לא יצא דבירך שהחיינו רק על הסוכה ולא על החג, ורואין שיש לברך גם על החג דהא נשים דמברכין שהחיינו בשעת הדלקת הנרות  מברכין רק על החג, דהא הן פטורין לגמרי  מישיבת סוכה. וע"כ דמברכין על החג, וכאן בירך שהחיינו רק על ישיבת הסוכה.

ולכן נראה דלא יצא יד"ח שתי הברכות הן ברכת לישב בסוכה והן ברכת שהחיינו וצריך לברך עוה"פ שתי הברכות.


סכך  סוכות

שאלה:

נשאלתי העצים שמניחים עליו הסכך הם פשיטי כלי עץ שאין מקבלין טומאה, ואם לפני סוכות הניחו על העצים סדין כדי לאהל על הסוכה או הניח שאר חפצים עליו א"כ השתמש עם העצים להניח עליו חפצים א"כ לכאורה מקבל העצים טומאה.

ועוד דכל שנה אין משתמש עם העצים לסכך עליהם והוו בתורת מעמיד שאינו מקבל טומאה. הא לפני שנה השתמשו עם העצים להניח עליו הסכך א"כ תו מקבלי טומאה וא"כ מעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה.

תשובה:

עי' בתוס' מס' עירובין מ"ו ע"א בד"ה פשיטי, הא דפשיטי כלי עץ מקבלי טומאה מדרבנן  הוא רק כגון שולחן שמשמש האדם ומשמש ג"כ כלים, אבל סולם דמשמש רק אדם או דבר שמשמש רק כלים אינם מקבלים טומאה אפילו מדרבנן.  וכן מפורש ברמב"ם רפ"ד מהל' כלים, עיי"ש ובס' יבקש דעת מבעל התפא"י בהקדמתו לטהרות ס"ק מ"ז.

ולכן הני קורות פשיטי כלי עץ הגם שהשתמש בהם שהניח חפצים עליו או שמניח עליו סכך א"כ אינו משמש האדם רק הסכך לכן אין מקבלין טומאה ואפילו מדרבנן.

והגם שלפעמים עומד ג"כ האדם עליו בשביל זה לא הוי עליו שם כלי שמשמש ג"כ האדם כיון דעיקרו עשוי לשמש רק כלים היינו להניח עליו הסכך וכדומה, ואינו מקבל טומאה אפילו מדרבנן.