האויר שב'סכך קיינעס'



בס"ד

הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א

שאלה:

האם מותר לאכול ולישון תחת חריצים צרים של אוויר המצויים ב'סכך קיינעס' בין הקיינעס.

צדדי השאלה:

אם דינו כאוויר שאפילו פחות משלשה טפחים אין ישנים ואין אוכלים תחתיו.

תשובה:

כתב בט"ז שהפסול באוויר הוא רק כש"נראה לעין" ולא פס דק מן הדק. אכן בסכך של נסרים צרים "פלפונים" או "קנים" צריך להעמיד כמה קנים או קורות גם לרוחב הסכך כדי שלא יהיה אויר רצוף על פני רוב הסוכה או באורך ז' טפחים, וכן הורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ואף שמעתי אומרים כן בשם מו"ר הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

הרי קיימא לן (סוכה י"ז, ב' ונפסק בשו"ע תרל"ב, ב' ובה"ל ד"ה ואין) אוויר אפילו פחות משלשה טפחים אין ישנים ואין אוכלים תחתיו.

והנה הקשו הראשונים הרי אין לך סוכה שאין בה נקבים ואיך אוכלים וישנים תחתיהם. וכתבו ב' תירוצים: א. "דווקא כשהולך האוויר על פני כל הסוכה" (הרא"ש ורבינו ירוחם). ב. "דווקא כשיש באוויר כדי לעמוד בו ראשו או רובו" (הר"ן). הרמ"א (תרל"ב, ב') מחמיר כתרווייהו. וכנראה טעמו מפני שדין זה אין ישנים תחתיו הוא מדאורייתא כמו שכתב בביאור הלכה (ד"ה ואין), וספיקא דאורייתא לחומרא.

מרן החזון איש (קמ"ד, ה') מסתפק בשיטת הרא"ש שכתב "ודווקא שהולך על פני כולה" "צריך עיון אי סגי ברובה או בז"ט". כלומר מסופק בב' ספקות: א] שמא אין ישנים תחתיו אף כשהולך האוויר רק על פני רוב הסוכה.

ב] שמא אין אוויר באורך ז' טפחים שהוא שיעור סוכה, דינו כהולך על פני כולה ואין ישנים תחתיו. ושמעתי ממו"ר מרן הגריש"א זצוק"ל שכך מסתבר שהרי גם כשהולך על פני כולה דאין ישנים תחתיו, וכי מהיכן גמרינן לה לשיעור זה, והרי אינו אלא רחב משהו, ואפ"ה אמרי' מסברא דהואיל והולך ע"פ כולה יש לו חשיבות ונפיק מכלל חורים בעלמא ולכך אין ישנים תחתיו, כך כל שהוא במשך שבעה שהוא שיעור סוכה, נפיק מכלל חורים ואין ישנים תחתיו. אכן נראה פשוט שאוויר על רוב ז' טפחים אין זה כלום וישנים תחתיו, אף לפ"מ שהסתפק החזו"א באוויר על פני רוב הסוכה. כי רוב ז' טפחים אין לו משמעות כלל ולא נפיק מכלל חורים.

והנה צריך ביאור באיזה אופן נאמר הדין באוויר "שהולך על פני כולה" ממה נפשך, אם רק מיעוטו תחת אוויר זה, מה בכך, הרי די במה שראשו ורובו תחת הסכך. ואם רובו תחת האוויר, זהו השיעור השני "שיש באוויר כדי לעמוד בו ראשו או רובו".

וצריך לומר שמדובר כשמיעוטו תחת אוויר זה, אלא שמיעוטו האחר נמצא חוץ לסוכה, וכיון שאין ישנים תחתיו הרי שרובו מחוץ לסוכה. שו"מ שכך מתרץ החזו"א (קמ"ד, ה') בתחילת דבריו דמיירי "במיעוטו חוץ לסוכה".

עוד כתב בחזו"א "היה האוויר ע"פ כולה ואמצע גופו תחת האוויר וקצוותיו תחת הסכך, ורובו בצירוף הוא תחת הסכך, לדעת הרא"ש והרי"ו פסול ולדעת הר"ן והריטב"א כשר". כלומר מדובר כשאמצע גופו תחת אוויר זה, ואע"פ שב' צדדי גופו שתחת הסכך הן רוב גופו מכל מקום "אין ישנים תחתיו" משום שאין רוב גופו בסוכה במקום אחד, שהאוויר חוצה את גופו ואין מקצת הימין ומקצת השמאל מצטרפים. זהו חידוש גדול ונפלא שאי אפשר לצרף ב' חלקים [קצת יש לעיין מניין לחדש כן כיון שאפשר להעמיד את דברי הרא"ש כפי שכתב הוא עצמו תחילה כשמיעוטו האחר חוץ לסוכה].

כשאמרתי את דברי החזו"א הללו למו"ר מרן הגריש"א זצוק"ל הגיב תיכף: בערוך לנר (סוכה י"ח, א' ד"ה בגמרא משום) נקט בפשיטות שלא כדבריו וסובר שמצרפים ב' קצוות האדם להיות רובו בסוכה. ומכל מקום אמר שיש לחשוש לדברי החזון איש, אלא שזה לא מצוי, אך צריך לפקוח עין על כך.

ולכאורה הוא מצוי מאד בכל סכך פלפונים או קיינעס שיש פס דק של אוויר במשך שבעה טפחים. ושמעתי אומרים בשם רבינו זצ"ל שפס דק של אוויר המצוי בין הקיינעס ובלפונים אינו כלום ומותר לישן תחתיו.

שוב שאלתי זאת למרן הגאון הגר"ח קנייבסקי שליט"א ואף הוא השיב: לא מסתבר שפס דק של אוויר אין ישנים תחתיו, דווקא כשיש ריווח אוויר הניכר.

שאלה: כשמרימים הראש ומסתכלים כלפי מעלה מבחינים בפס דק של כיפת הרקיע.

השיב: זה לא נחשב אוויר שניכר.

שאלה: מניין המקור לכך.

השיב: פוק חזי מאי עלמא דבר.

שאלה: יש מי שכתב (סוכה כהלכתה ה' סעיף 6 דין ג') "בסכך של נסרים צרים פלפונים או קנים צריך להעמיד כמה קנים או קורות גם לרוחב הסכך כדי שלא יהיה אויר רצוף על פני רוב הסוכה או באורך ז' טפחים".

השיב: כך המנהג לסכך גם לרוחב.

שאלה: ב'סכך קיינעס' לא מסככים לרוחב אלא כולם עומדים לאורך ולכן לפעמים יש איזה פס אוויר דק שבעה טפחים.

תשובה: כשר לשבת תחתיו [בשונה מבלפונים וקיינעס בתפזורת שמצוי שמתחקים זה מזה באופן שניכר, ולכן נוהגים לסכך גם לרוחב].

ונראה ללמוד מקור לדבר זה שצריך שיהיה ניכר דהנה הט"ז (תרל"ב, ד' מובא במ"ב י') כתב "הא דחמיר אוויר מסכך פסול לענין ישנים תחתיו וכן לענין סוכה גדולה פסול אוויר בשלשה וסכך פסול בד' טפחים. ונראה לי הטעם שבאוויר נראה לעין טפי ההפסק בסכך ממה שנראה בסכך פסול". הרי שהפסול באוויר הוא רק כש"נראה לעין" ולא פס דק מן הדק.

והנה בהגהות נתיב חיים (בגליון השו"ע) תמה על הט"ז מה צריך לתת טעם, הלא זו הוא הלכה למשה מסיני. ולהאמור יש לומר בדוחק שהעיקר בא הט"ז לאשמועינן באוויר פחות מג' בסוכה קטנה דבעינן שניכר לעין.