בס"ד
שאלה:
מי ששכח 'אתה חוננתנו' בתפילת ערבית של מוצש"ק, וגם אכל לפני הבדלה, ונזכר ביום ראשון בבוקר ועדיין לא הבדיל על הכוס, האם צריך להתפלל תפילת תשלומין לערבית ולהזכיר בו 'אתה חוננתנו' קודם שמבדיל על הכוס.
צדדי השאלה:
היות וקיימא לן דמי ששכח 'אתה חונננו' ואכל לפני הבדלה קנסוהו דצריך לחזור ולהתפלל, אבל לא מצינו בפוסקים מה הדין כשנזכר ביום ראשון, והנידון הוא בשתים, א. האם צריך להתפלל בשחרית תפילה נוספת לתשלומין. ב. האם עליו לומר אתה חוננתנו ומתי.
ויש לחקור אם דין זה תלוי בדין מי ששכח להתפלל מעריב בליל מוצש"ק, שנחלקו הפוסקים בזה האם צריך להזכיר 'אתה חוננתנו' בשחרית, והאם יזכיר בתפילה הראשונה או בשניה.
תשובה:
יתפלל בשחרית תפילה נוספת לתשלומין, ויזכיר 'אתה חוננתנו' בתפילה השניה.
במגן אברהם (סי' רצד סק"א) הביא בשם הרדב"ז (שו"ת ח"א סי' שסא), שאם שכח להתפלל ערבית במוצש"ק, מתפלל שחרית שתים ואינו מזכיר 'אתה חוננתנו'. והמגן אברהם חולק עליו וכתב: וצ"ע דמתחילה שהיו מבדילין בתפילה דודאי היה צריך להבדיל ביום א' ועכשיו גם כן צריך וכו'. ונחלקו האחרונים בביאור דברי המגן אברהם אלו, דעת הפרי מגדים (א"א שם) וכמו"כ בשועה"ר (שם ס"ב) דיבדיל בתפילה שניה שהיא תשלומין לערבית, ודעת הרע"א שיבדיל בתפילת שחרית. עיין בביאור הלכה (שם ד"ה אומרים).
ובחידושי הגר"ח על הש"ס (ברכות כו:) כתב דהבדלה תיקנו רק בתפילה ראשונה של חול. ועיין בדברי המגיה לחידושי הרשב"א (כתובות ו: הערה רנג) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שהביא ראיה לדברי הגר"ח מדברי הירושלמי (ברכות פ"ה ה"ב) שהובא במגן אברהם (שם), דאיתא בירושלמי דהבדלה נקבעה בחונן הדעת כיון שאסור לתבוע צרכיו קודם הבדלה, דשלושת הברכות הראשונות הן שבח, וברכת 'אתה חונן' תחילתה שבח וההמשך 'וחננו מאתך' היא בקשה, ולפיכך קבעו לומר הבדלה בין שבח לבקשה. א"כ חזינן ראיה דאין ענין להבדלה בתפילה במוצש"ק דוקא, אלא צריך לאמרה בתפילה הראשונה שמתפלל בחול.
והביאור הלכה (שם) הביא דהאליה רבה (סק"ג) מסתפק אם ההלכה כהרדב"ז או כהמגן אברהם, ועל כן מכריע דאם לא הבדיל מאתמול כלל, שיש עליו עדיין עצם החיוב, יזכיר 'אתה חוננתנו' בתפילה שניה, אבל אם כבר הבדיל בלילה על הכוס, שכבר יצא בעצם המצוה, אין כדאי להזכיר בתפילה, דאולי לא נתקן השלמה בדבר שיכול לצאת בו מצד אחר, וכמו שכתב הרדב"ז. ועיין עוד במשנה ברורה (סי' קח ס"ק לג) שסתם לגמרי כדעת הרדב"ז, וצ"ע.
ועכשיו נבאר נידון דידן, כשכבר התפלל ערבית רק שלא הזכיר 'אתה חוננתנו' בתפילה ואח"כ אכל, ויש עליו קנס לחזור ולהתפלל ערבית עם 'אתה חוננתנו'.
הנה לדעת הפרי מגדים והשועה"ר בדעת המגן אברהם הנ"ל, שצריך להזכיר 'אתה חוננתנו' בתפילה שניה לתשלומים, לכאורה הוא הדין כאן אם נזכר בשחרית יש עליו חיוב תשלומים, ויחזור להתפלל תפילה נוספת לתשלומים ויזכיר בה 'אתה חוננתנו' ואח"כ יבדיל על הכוס. משא"כ לדעת הרע"א ד'אתה חוננתנו' נתקן בתפילה ראשונה ולפי הבנת הגר"ח הנ"ל, נמצא דאם כבר התפלל שחרית ולא הזכיר 'אתה חוננתנו' אין יכול עוד להזכיר 'אתה חוננתנו'. וכמו"כ לדעת הרדב"ז דסובר דלא נתקן תשלומים ל'אתה חוננתנו' אלא בלילה ולא ביום, נמצא דאין יכול להשלים ה'אתה חוננתנו' ביום.
ולפי"ז יש לצדד כאן ב' צדדים; צד אחד, דנשאר עליו חיוב להשלים תפילת ערבית אבל בלי 'אתה חוננתנו', ולצד זה אם צריך לחזור ולהתפלל תלוי במחלוקת רבינו יהודה (הו"ד בתוס' ברכות כו: ד"ה טעה) וחכמי פרובינצא (הו"ד ברא"ש ברכות פ"ד סי' ב), והמחבר (סי' קח סי"א) הכריע שיתפלל בתורת נדבה ואינו צריך לחדש בו דבר. אבל יש לצדד צד שני, שלדבריהם לא איבד בכלל תפילת ערבית, דכל הקנס הוא רק בלילה בזמן שיכול להשלים ה'אתה חוננתנו', משא"כ אם כבר עבר הזמן ואין באפשרותו לתקן אין כאן קנס.
וכעין זה מצינו בביאור הלכה (שם ד"ה צריך) בשם פרי מגדים (מש"ז סק"ב), בשכח 'אתה חוננתנו' ואכל, דאם כבר הבדיל על הכוס אין כאן קנס, ומשמע דהקנס הוא דבר התלוי ועומד. וא"כ הכא נמי אם כבר אינו יכול לתקן מסתבר שהקנס בטל. אבל לא מצאתי ראיה ברורה לזה, אבל מזה שלא דברו הפוסקים בנזכר ביום מה דינו יש משמעות שביום אין מקום לקנס.
ולפי"ז הכי נמי יש להסתפק קצת לפי ביאור הפרי מגדים והשועה"ר בדעת המגן אברהם, דאם לא התפלל ערבית שצריך להזכיר 'אתה חוננתנו' בתפילת תשלומים; דאולי זה דוקא כשלא התפלל כלל, משא"כ כשהתפלל ורק שכח 'אתה חוננתנו' וקנסו אותו לחזור, דלמא כל הקנס הוא רק בלילה ולא ביום וכנ"ל. אבל דבר זה צריך ראיה, מאחר דיש לו אפשרות לתקן.
ועוד יש לעיין, האם אפשר להתפלל תפילה לתשלומים, ויתנה שאם יש חיוב אומר 'אתה חוננתנו' בשביל החיוב, ואם אין כאן חיוב אומר 'אתה חוננתנו' רק לשבח בעלמא, ולדרך זה הרי יוצא מידי כל החששות ומידי כל הספיקות.
ולכאורה מצד הסברא אין כאן פקפוק כלל, דהרי מותר להוסיף בכל ברכה מעין הברכה וכמבואר בשו"ע (סי' קיט ס"א). אבל מדברי הביאור הלכה הנ"ל (ד"ה אומרים) שהכריע במחלוקת המגן אברהם ורדב"ז לחלק בין אם כבר הבדיל או לא הבדיל, ולא כתב שיאמר 'אתה חוננתנו' ויתנה, אלמא דלא מהני תנאי. ובאמת הדבר צריך טעם, דבסך הכל הרי הוא מוסיף מעין הברכה. ואולי סובר המשנה ברורה דאין להוסיף רק בקשה ולא שבח, וכדכתבו הפוסקים דאין להזכיר 'מוריד הגשם' בשומע תפילה, ויש לעיין.
ועל כן למעשה ודאי עיקר הדין כדעת המגן אברהם, וכמו שביארו הפרי מגדים והשועה"ר וכמבואר בביאור הלכה (ד"ה אומרים), ובפשטות לשיטתו יש חיוב תשלומים. ועל כן אם נזכר בשחרית יחזור ויתפלל עוד תפילה לתשלומים, ויזכיר בה 'אתה חוננתנו', ואח"כ יבדיל על הכוס.
