Questions and Answers

שאלה:
בירכתי על עטיפת טלית ונזכרתי שלא בדקתי את הציציות האם עלי לבדוק קודם העטיפה או שזה הפסק בין בהרכה לעטיפה.
תשובה:
היות ועיקר הטעם משום שלא יברך לבטלה, וכעת שכבר בירך אין נפק"מ בבדיקתו אינו צריך לבדוק מיהא אם חפץ בכך אין זה הפסק.
ועיין בשו"ת שבט הלוי [חלק ב סימן נח] שכתב ומה דשאל במי שבא מאוחר לבית הכנסת ולבש טלית בלי בדיקת ציצית אם צריך לבדוק עוד או דסמכינן אחזקה, בפשוטו זה תולה בב' הטעמים של הפוסקים באו"ח אם חיוב בדיקה משום ברכה לבטלה, או חיוב הבדיקה משום ביטול מ"ע דציצית דאם משום בטול מ"ע דציצית חייב לבדוק גם אח"כ ואם משום ברכה לבטלה לא שייך שוב אח"כ, איברא כבר הכריעו הפוסקים דעיקר משום ברכה לבטלה, ועיין היטב בחי' הגרעק"א שם, ועיין בספר תהלה לדוד הל' ציצית שם כתב בפשיטות דלא תקנו חיוב בדיקה רק בשעת לבישה לא אח"כ, ונפ"מ דאפילו בטלית קטן שהיה עליו כל הלילה ומגיע שעת מצוה חדשה מ"מ כיון דלא הוי שעת לבישה לא תקנו, ע"כ.
ולפי"ז י"ל גם בנדון שאלתך דאם משום ברכה לבטלה כבר לא שייך שוב אח"כ משא"כ לפי הטעם דבטול מ"ע דציצית חייב לבדוק גם אח"כ, וי"ל דלא הוי הפסק כיון דהוי לצורך המצוה וי"ל דהוי כמו גביל לתורא דלא הוי הפסק, ולפמש"כ בשבט הלוי דכבר הכריעו הפוסקים דעיקר הטעם משום ברכה לבטלה, ממילא נראה בנדון שאלתך דאינו מחויב לבדוק אח"כ, ומיהו אם רוצה לבדוק נראה דאינו הפסק וכהנ"ל.

a question:
I am in the year of mourning for my mother and I pray in the morning in your stable at an early hour. At this time people are in a hurry and want the prayer to end at a fixed time.
I wanted to know how many worshipers need to finish the Shu'a to begin the recitation of the Shatz?
Is it possible to include people who have not prayed with us?
Is there a difference between Shacharit and Mincha for Arabic prayer?
And in Arabic prayer, should we "bless" him before us?
Answer:
In order to begin the repetition of the Shatz, nine answers are needed.
Shafir can attach up to 4 people who did not pray.
And to attach one person who is still praying Shmu'a is possible only in a great need, such as extending a really more worthwhile one.
But attaching more than one person who is still praying is only allowed at the time of actual stress.
In the evening prayer when there is no recitation of the Shatz, it is possible to include those who are still praying, of course only when necessary, but when there is no need, it is appropriate to wait for the majority of the public [even if there are already nine] to qualify for the Ishar.
And saying his blessing should come from as in Kaddish and his duty to attach as above.

שאלה:
אני מתפלל בנוסח אשכנז שאינו נוהג לומר וידוי ויג' מידות כל יום לפני תחנון
רצוני לדעת למה שונים בזה נוסח אשכנז ונוסח ספרד
וגם מה הדין כאשר אני מתפלל במנין של נוסח ספרד, האם עלי להצטרף אליהם באמירת וידוי ויג' מידות משום לא לפרוש מהציבור.

תשובה:
כאשר אדם נמצא במנין שנוהגים שלא כמותו עליו להצטרף עמהם. אלא א"כ זה באופן שאין ניכר שמשנה מן הציבור.
וטעם הנוסחאות הם, דלשון הרמב"ם (בפרק ט' מהלכות תפלה דין ה') וכן הוא בטור (או"ח סי' קלא), דאחר שיסיים ש"ץ חזרת תפלה נופלים על פניהם ומתחננים. אבל עי' כף החיים (שם או"ק ה) דלפי דברי האר"י ז"ל (בשער הכוונות סוף דרוש ה' דחזרת העמידה), צריך לומר הוידוי תיכף אחר חזרת העמידה ואחריו ויעבור ואחר כך נפילת אפים יעו"ש טעם בסוד.
וכ"כ בליקוטי מהרי"ח (סדר נפילת אפים ותחנה), והוסיף שהוא מדברי הזוהר בתוספת לספר דברים (על דף רס"ח. בדף ש"צ:), ובזוהר חדש תרומה (דף מ"ב טור א').
וע"ש עוד שביאר, דאמירת וידוי וי"ג מדות תלויה בטעם שאומרים תחנון, דהנה הטעם שנופלין על פניהם אחר תפלת י"ח כתבו הטור (סי' קלא) ואבודרהם (נפילת אפים) ומבואר יותר בב"ח שם, כדי שיסדר התפלה בג' סדרים ישיבה עמידה ונפילה, כדרך שעשה משה, "ואשב בהר" "ואנכי עמדתי בהר" "ואתנפל לפני ה'", וכן אנתנו עושים תפלת יוצר בישיבה, תפלת י"ח בעמידה, ואח"כ נפילת אפים. ומטעם זה אומרים "ואנחנו לא נדע מה נעשה", רצה לומר שכבר עשינו מה שעשה משה ומעתה אין אנו יודעין מה לעשות יותר ע"ש.
אך בזוה"ק (ח"ג במדבר ק"כ) איתא טעם אחר, הובא בב"י (שם סוף הסימן), דנפילת אפים הוא ענין מסירת נפש למיתה, וביאור הדברים עיין בסידור השל"ה (נפילת אפים) שכתב, משום דתפלה נגד התמידין שמכפרין, אך יש עוונות שלא ניתנו לכפרה אלא במיתה, לכך מוסר עצמו למיתה, ע"ש שהאריך בזה.
וכתב הנ"ל, דאמירת וידוי וי"ג מדות תלויה בזה, דלטעם הזוה"ק שהוא ענין מסירת נפש למיתה א"כ צריך להתודות קודם, שכל המומתין מתוודין (סנהדרין מ"ג). אבל לטעם הטור והאבודרהם, שהוא ענין תפלה, א"כ אין שייך הוידוי לזה, וכמו שאין מתודין קודם תפלת ישיבה או עמידה.
ועי' מ"א (סק"ה) בשם הב"י ע"פ הזוהר, דסכנה גדולה הוא למי שאינו מכווין באמירת המזמור "לדוד אליך ה' נפשי אשא" בנפילת אפים, ולכן במדינות אלו אין אומרים אותו, אלא אומרים "רחום וחנון". ועי' בספר בן איש חי (פר' כי תשא אות יג), דבגלל הסכנה הנ"ל, נהגו הספרדים, [שהם כן אומרים המזמור הנ"ל], לאמרו במיושב בלי נפילת אפים על הזרוע.
והנה, לענין הפסק הנ"ל, אכן מנהגים רבים יש לגבי אמירת וידוי וי"ג מדות, ונהרא נהרא ופשטיה. מנהג נוסח ספרד וגם מנהג בני ספרד, ע"פ הזוהר והאריז"ל, לאמרו. מנהג נוסח אשכנז בחו"ל ברוב המקומות שא"א אותו, ובא"י רובם נוהגים כמ"ש המ"ב (קלד, א), שבב' וה' אומרים אותו.
ואם מצא עצמו במנין שכולם נוהגין מנהג אחר ממה שרגיל בעצמו, עי' שו"ת אג"מ (או"ח ח"ג סי' פט), שאסור לשנות ממנהג ביהכ"נ שמתפלל בו, כדתנן בפסחים (דף נ) ואל ישנה אדם מפני המחלוקת, וגם בכל מקום [אל ישנה] מהנוסח כשאפשר להכיר שאינו עושה כמנהג המקום, ומוכרח לנהוג כמנהגם.
ושם (באו"ח ח"ד סי' לד), שאם רוצה לומר וידוי קודם נפילת אפים במקום שאין נוהגים לאמרו, הוא דוקא בלא שום היכרא לאחריני שהוא בלא הכאה על הלב.

שאלה:
עם התפילות בחצרות התעוררה שאלה אם אפשר להתפלל ליד בורות שופכין של העיריה שמצויין בכל חצר וכדו' זה מכוסה ולא מריח אבל זה לא ממתכת.
גם ברחובות מצויין המכסים של הבורות, האם צריך להזהר להפסיק מדברי תורה כשמגיעים קרוב למכסים הללו.
גם יש לדון מצד הכיסוי עצמו אם אין לו דין של כלי חרס שמיועד לצואה.

תשובה:
מבואר בש"ע (או"ח סי' עט סעי' ב), דצואה במקום נמוך י' טפחים שהיא ד' על ד' טפחים, לדעת הרא"ש אפי' רואה הצואה מותר להתפלל, אבל להרשב"א דוקא כשאינו רואה אותו.
ולגבי הריח, י"א דמהני הפסקת רשות אפי' יש ריח בחוץ, אבל למעשה אם יש ריח, אסור להתפלל, ובמ"ב (ס"ק יז) מביא שנחלקו האח' אם צריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח, או דבזה די עד מקום שכלה הריח לבד.
אבל אם הבור מכוסה ואין ריח, מותר להתפלל לידו.
ומצד הכיסוי עצמו ע"פ המבואר במ"ב (סי' פג סק"ה), כיון שאין הצואה נוגע בכיסוי עצמו, א"צ להתרחק ממנו.

a question:
What a blessing on a corn schnitzel.
Answer:
His blessing is the Creator of the fruit of the earth.
Since it is made from soy mixed with pieces of corn that come to satiety and are the essence of the food and even its name indicates that the essence is the corn. (And by Sefer Shaarei HaBracha value vegetable schnitzel)

שאלה:
האם מותר לשתות מים לאחר קידוש, כשאח"כ מיד הולך לאכול הסעודה.
גם אם מעט מים פחות מכשיעור יש בזה הידור או שיש בזה ברכה שאי"צ.
וגם אם יש בזה חסרון של סמיכות קידוש במקום סעודה.

תשובה:
אין בזה בעיה של הפסק, ואחר שתיית יין אף הידור אין בזה.
דהנה לשתות מעט מים אחר קידוש קודם שיטול ידיו לנט"י בסעודת שבת, לכאו' צדקת בדבריך שיש הידור בזה, לחוש למ"ד (או"ח סי' קעד) שאין הפת פוטרת המשקין שבתוך הסעודה, וכמ"ש המחבר שם (סעי' ז) להדיא, "והרוצה להסתלק מן הספק, ישב קדם נטילה במקום סעודתו, ויברך על דעת לשתות בתוך סעודתו". ואף דהרמ"א כתב "הגה, והמנהג כסברא הראשונה [שהפת כן פוטרת המשקין]", מ"מ עי' בה"ל שם (ד"ה והמנהג וכו') שכתב, "ואם יש לו יין טוב שיפטר אותם על ידי שיברך על היין בתוך הסעודה שפוטר כל המשקין [אליה רבה]". משמע שאף להרמ"א יש ענין להוציא עצמו מספק ברכה.
אבל כיון דמיירי בסעודת שבת שכבר קידש על היין, הרי היין כבר פטר את כל מה שישתה בתוך הסעודה, אמנם באופן שלא שתה יין עכשיו סמוך לסעודה, לכאו' יש בזה הידור.
ונראה דמשו"ה גם אין בזה איסור הפסק בין קידוש לסעודה, די"ל דמטעם הנ"ל נחשב מצרכי הסעודה, ואי' במ"ב (רעג, יד) "ונראה דאם היה ההפסק מחמת הדברים שהם צרך סעודה, לא חשיב הפסק".
אבל כ"ז רק בשותה מעט, כמש"כ המ"ב (קעד, לז), "וכתבו האחרונים, דיזהר לשתות פחות מרביעית, דאם ישתה רביעית לא יועיל כלום בתקונו, דיכנס בספק ברכה אחרונה על המשקין האלו, דאפשר דאין ברכת המזון פוטרתו דאין שיכים לסעודה מכיון ששתה קדם נטילה". (ומה שכתבת 'ברכה שאי"צ', ודאי התכוונת 'לספק ברכה אחרונה', ופשוט).

שאלה:
כ' השו"ע סעיף ב' אפלו תבשיל שנתבשל כל צרכו, אסור להטמין בשבת אפלו בדבר שאינו מוסיף הבל. ומכל מקום לשום כלי על התבשיל כדי לשמרו מן העכברים, או כדי שלא יתטנף בעפרורית, שרי שאין זה כמטמין להחם אלא כשומר ונותן כסוי על הקדרה.
יש להסתפק במי שעוטף חלה בניילון נצמד, או שמכניסה לתוך שקית ניילון, ומניחה על קדרה שעל הפלטה, אי חשיב כהטמנה בזה שכשהחלה עטופה והיא נמצאת על הקדירה הרי הניילון העוטף את הקדירה גורם שהחום יתפשט בחלה וישמר בה, והוה מוסיף הבל, ויהיה אסור לעשות כן אף בער"ש. או דלמא שאין זה נחשב הטמנה כיון שאנו מתייחסים לזה שהחום בא מהפלטה שתחתיה, והניילון רק גורם שהחום יתפשט וישמר בחלה, אך אינו מוסיף חום, (ולא דמי לבגדים הנתונים על הקדרה שעל האש, בסעי' ח', מפני ששם מחמת חום האש הבגדים עצמם מוסיפים הבל, משא"כ כאן שרק גורמים לחום שכבר בא מבקדר שישמר ויתפשט בחלה), אך א"כ הוה לפחות הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל. או דלמא דיש לדון כמו שכ' החזו"א על נתינת אוכל בקדרה שאנו חשיב הטמנה אף אם כוונתו לשמור בזה על החום, (עי' חזו"א סי' לז סקל"ב). וצ"ע.
תשובה:
עיין בשלחן שלמה סימן רנז ס"ב כתב וכן מותר לעטוף קוגעל בנייר כסף וליתנו ע"ג קדירה על גבי האש, ובתנאי שהכוונה היא בכדי למנוע התפוררות ולא לשמור על החום, ע"כ, וא"כ ה"ה בנ"ד, ועיין שם סימן רנח ס"א אות ב-ג.
ועיין  בשו"ת אגרות משה ח"ד סימן ע"ד בדיני הטמנה  כתב שאם עוטף המאכל בנייר כסף חשיב הטמנה ואסור להניחו על גבי קדידה אפילו כשאין בגדים על גבי קדירה, דאף אם נחשיב את המיחם כשאינו ע"ג האש כדבר שאינו מוסיף הבל משום שהולך ומתקרר וכמבואר במ"ב סימן רנח ס"ק ב והרי מותר להטמין צונן בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל אבל ע"ג מיחם אסור להטמין בשבת כיון שעכ"פ מוסיף הבל בתבשיל וכמבואר במ"ב סימן רנ"ח שם וכל שכן במיחם שהוא על האש דחשיב מוסיף הבל כמש בביה"ל שם בסימן רנ"ח, ובמנחת שלמה ח"ב סימן ל"ד אות ז חולק עליו דמאי שנא מקדירה על גבי קדירה  ובהערה שם כתב שבמקום אחר כתב באמת שאם עוטף את התבשיל בנייר כסף כדי שישמור את החום הוי הטמנה ואסור ורק כאשר אין לו כוונה כדי להוסיף או לשמור על החום רק עוטפים כדי שלא יתפורר התבשיל זה לא הוי הטמנה וכמבואר בסימן רנ"ז סעיף ב' ומותר, ועיין בשו"ת שבט הלוי ח"ג סימן מז,ובח"ח סימן טו.

a question:
Is it permissible on Shabbat to put the "souffle" on the pot, etc. - so that it becomes solid and liquid.
Answer:
To the extent that they are placed on a pot, and in the words of the questioner, there is no question of a prohibition on repeating. Melted from the heat of the fire, Dinu is dry and not damp, and there is no cooking after cooking.

שאלה:
אני כבד שמיעה בצורה די חריפה, ממש קושי רציני לתקשר עם אנשים. ככה שמכשירי שמיעה הם אביזר נחוץ לי מאד, וקשה לי מאד להסתדר בלעדיהם.
יש לי מכשירי שמיעה נטענים (ללא החלפת סוללות, תמונה מצורפת), הבסיס מחובר לחשמל באמצעות כבל USB‏, זמן הטעינה הוא כ-3 שעות, והמכשיר עובד אח"כ עד 16 שעות בערך בד"כ, לפעמים קצת יותר. (ואגב, משך הזמן עד להתרוקנות הסוללות לא קשור לשימוש בפועל, גם אם המכשיר מונח בארון סגור ומבודד מרעשים, הסוללות יאזלו באותו משך זמן, אם המכשיר דלוק כמובן).
שאלתי בעבר רב פוסק לגבי שבת, והורה לי לחבר שעון שבת לבסיס ההטענה, ובזמן שהחיבור לחשמל מנותק ע"י השעון, אוכל להשחיל את המכשירים לתוך הבסיס, וכך ייטענו אח"כ ע"י החיבור של השעון, ואחרי שייכבה שוב אוכל להוציאם. אבל ציין, שמותר להכניס אותם לבסיס ע"י קטן בלבד.
שאלתי עכשיו היא, מכיון שלאחרונה יש לי בעיה להשיג קטן בכל שבת.
א, האם הבעיה בהוצאתם מן המטען היא כמו ההכנסה, או שזה קל יותר בהלכה ומותר לי לעשות זאת בעצמי?
ב, במקרה שאין לי בכלל קטן בסביבה, האם מותר להכניס/להוציא בעצמי ע"י שינוי? ואם כן, מה נחשב שינוי לענין זה, (למשל, לתפוס אותם בקמיצה וזרת וכדו' במקום בבוהן ואצבע, או שעדיף לתפוס אותם דוקא מצד גב האצבעות)?
תשובה:
שינוי בהכנסה שייך ע"י גב היד וכדומה, אצבעות אחרות זה לא שינוי.
אמנם‫ בהוצאה אין בעיה בכלל.

a question:
Is it permissible to move mobile partitions from the synagogue to the courtyard for the help of women?

Answer:
It is permissible in theory and in practice.
And look at 16 Orach Chaim Simen Shtu, paragraph 1, which quotes Mordechai in the first chapter, as a partition that is done during a sermon between men and women is permissible on Shabbat, and why it is not important that a partition is allowed , And by the Shulchan HaRav Shem S.G.

שאלה:
האם מי שבשבת, מנענע בקבוק סודה כשכבר פתח את הפקק ושוב סגר את הפקק, ועי"ז יוצאים הגזים,
האם עובר משום איסור בורר?
והנה מדברי הכף החיים מוכח שאיסור בורר זהו אף כשזה אינו בר ממשות, דהא כתב שאין לברך בשבת ברכת האילנות, כיון שע"י ברכת האילנות הוא בורר את הקליפות מהניצוצות.

תשובה:
• ע"פ המבואר בסי' שי"ט סעי' י, כיון שרוב בנ"א שותים אותו ככה עם הגז, אין איסור לברור אפי' הפסולת מהאוכל ואפי' ע"י כלי. ואם הוא איסטניס ומקפיד שלא לשתותו, עי' בה"ל שם שאפשר שיש להחמיר.
• דעת הש"ע הרב בסידורו, שבאופן זה שהאדם אוחז את התערובת בידו ועל ידי פעולתו נדחית הפסולת לחוץ, חשיב כנוטל את האוכל ולא הפסולת, כיון שהאוכל הוא הנשאר בידו. לפי"ז מותר לעשותו סמוך לסעודה. אבל עי' משנ"ב (סי' שיט ס"ק נה) ממג"א ס שי"ט (ס"ק טו) שמחמיר בזה.
• ובעיקר נראה דאין בזה בורר כמש"כ, כיון שאינו ניכר. ואין ללמוד מהכה"ח שהבאת, דמי אומר שניצוצות הקדושות הוא דבר שאינו נראה בגלל שאנחנו לא יכולים לראות אותם בעין הגשמי.
ועוד, עי' במושב זקנים (ויקרא יא, ח) שהקשו עמש"כ שם רש"י שהמן היה משתנה טעמו ע"י מחשבה, שא"כ אין בזה מלאכת בישול, ויהיה מותר גם בשבת.
וכעין זה אי' בשל"ה, לתרץ קושיית הרא"ש פ' ע"פ, דאיך אפשר לומר שמרע"ה נפטר בשבת מנחה, שהרי כתב י"ג ס"ת ביום מותו. ותי' השל"ה שכתבו בהשבעת קולמוס ואין בזה מלאכה בשבת.
ועי' דע"ת (שלד סס"א) עצה לכבות דליקה בשבת ע"ש.
מצד שני, עי' מהרי"ל מוזכר ברמ"א (או"ח תכו), לענין קידוש לבנה, שאין לקדש בשבת שיוצא חוץ לתחום ע"י שמקבל פני השכינה.

שאלה:
יש ממתק ששמו 'לקקן צובע פה', האם מותר לתת לילדים ממתק זה בשבת בגלל חשש צובע, והאם מותר לאכלו שהרי שמו מוכיח עליו שכתוב ע"ז צובע פה.
תשובה:
כשלא הגיע לחינוך מותר. אך בהגיע לחינוך אם מחלק לאחרים כגון חברת תהילים וכיו"ב מותר לחלק ממתק זה לילדים, אך אם אביו עומד שם חייב להפרישו מכך.
מאחר ורק הילדים מעוניינים שפיהם ייצבע. משא"כ מבוגרים בוודאי אינם מעוניינים בכך והוי דרך לכלוך. לכן למבוגרים מותר לאכול, כשם שמותר לאכול תותים. ונראה שאף לילדים מותר כיון שצביעה זו אינה אסורה מדאורייתא אלא מדרבנן, שהרי בוודאי אינה 'בר קיימא' שכעבור שעה שעתיים היא יורדת מאליה. ומעתה הרי כתב המ"ב (ש"מ, י"ד) בחיתוך עוגה שכתוב עליה אותיות דמותר לתת לקטן והמקור הוא במג"א (ס"ק ה') בשם המרדכי והמחצית השקל מביא את דברי המרדכי שביאר משום שקטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין עליו להפרישו. וקשה הרי לתת לפניו מאכל אסור הו"ל ספייה בידיים שאסור וביאר הגר"ז (שמ"ג, י') לחלק בין מאכלות אסורות, אפילו כשאסור מצד הזמן[1], לבין לתת בידיו דבר שמחללים בו שבת. והוא חידוש מאד גדול אך ביאור החילוק (שמעתי מבעל הארחות שבת): אוכל מיועד לאכילה הגשת האוכל זה לאכול, וזו ספייה. אך האוכל אינו מיועד למלאכה רק במקרה נפגש כאן המלאכה עם האוכל זה לא ספייה [ובמילואים (שם ל"ג) כתב שאסור להושיט לו עט או צבע בשבת שזה כמו שמושיט לו מלאכת איסור כיון שצורתו המובהקת של העט היא לכתוב ולצייר בה]. לפי זה מסתבר שמותר לתת לו אתה'צובע פה' כי זה מאכל אלא שמתווסף בו גם צביעת הפה.
אולם בהערות לשו"ע הגר"ז (אות פ"ה) כתב שההיתר לתת לפניו עוגה שכתובים עליה אותיות הוא רק לאחרים אבל אביו חייב להפרישו אם הגיע לגיל חינוך.
לפיכך המסקנא היא כדלעיל דכשלא הגיע לחינוך מותר. כשהגיע לחינוך לאחרים כגון חברת תהילים וכיו"ב מותר לחלק ממתק זה לילדים אך אם אביו עומד שם חייב להפרישו מכך.

שאלה:
הנה שמעתי וראיתי שיש מקום לומר שאסור לסגור בקבוק עם פקק - לאחר שנגמר תכולת הבקבוק, כיון שמעכשיו הוא כבר לא הולך לפתוח את הבקבוק, וא"כ אין כאן את ההיתר לסגור את הפקק, משום שאין זה עשוי מעכשיו לפתוח ולסגור.
ושוב הראוני חכ"א שליט"א שכ"כ בס' שבות יצחק שכן אמר לו הגריש"א זצ"ל.
ועתה הנני שואל בזה את חוות דעת כ"ת שליט"א בענין זה.
תשובה:
עי' מ"א (שיג ס"ק יב) וט"ז (שם סק"ז), שמותר לכסות כלי עם כיסויו, אפי' הוא מכסה המתברג ותקועה בחוזק, משום שכך היא עיקר תשמישו ע"י פתיחה וסגירה תמיד. ופי' החזו"א (סי' נ' סק"ט ד"ה והא) את דבריהם, דהכיסוי והכלי עצמו, תמיד נשארים שני כלים נפרדים, ואין בהרכבתן איסור בונה, שהגדרתו איחוד החלקים לכלי אחד, כי כך דרך שימוש כלי זה, לפתחו בעת שמשתמש בו, ולסגרו כשאינו משתמש בו.
לפי"ז פשוט לכאו', שאפי' גמר להשתמש בכלי ורוצה לזרקו, אין בסגירתו איסור בונה ומעשה הרכבה ואיחוד החלקים, אלא סגירת הכיסוי להכלי לחלוטין, כיון ששוב אין לו צורך בכלי, אבל עדיין הם נשארים שני כלים נפרדים שמהודקים זל"ז, דעצם צורת הכלי לא נשתנה בגלל שהוא גמר להשתמש בו.

a question:
In a dairy microwave [not newborn] that was accidentally heated in a meaty schnitzel, which was covered with a plastic lid [to prevent radiation], but there are a few holes in the lid, and the heating caused the schnitzel to boil - what is the schnitzel and what is the microwave.
Answer:
If the microwave was completely free of any milky dirt in the eye, the schnitzel could be prepared. As for the microwave itself, put a plate / cup with water and heat for a few minutes until it is filled with steam from the water, and discard the plastic lid.

a question:
I have a large frying pan that needs scalding and there is no scalding of dishes here
I wanted to know if it is possible to fill the pan with water and bring to a boil
Wait for the water to slide on all sides
And put the pan in a cold bath?
Answer:
Yes it is possible to do so - and it is better if it is possible to boil a stone on the gas and when the water is already bubbling up take the bleached stone [by pliers and the like] and throw it into the water

a question:
I have a jar of coffee
And I want to use with it after when the coffee is over
And put in it another food
Do you need immersion
Answer:
The tool must be immersed in reusable.
Because the whole permission to use a vessel without immersion is only for the purpose of making the coffee, then it is not a meal vessel but a treasure vessel, but for reuse the vessel is obligatory in baptism. (And in the Tzit Eliezer responsa 8)

a question:
A door made of two mezuzahs (in the language of the Bible) stands and from above the lintel does not lie above them but between them from the inside. Does he have a mezuzah?

Answer:
Indeed, in the case of Eruvin, there should be two standing reeds (mezuzahs) and a reed (lintel) on them, but in the case of a mezuzah (VIA for hybrids), whatever the shape of the opening in two mezuzahs and a lintel connected together, even if the lintel is between the two mezuzahs,

a question:
I will bless and wanted to ask if I could pay my son's tuition fee from my tithe money.
Answer:
Do not hire a teacher for his son from the tithe fee because he must study even with a written Torah fee, as well as Mishnah and Gemara without rejecting Lia Sha'ata, but if it is difficult for him to give tithes he can give, for the purpose of studying Mishnah and Gemara, as explained in Yorad Lia Sha'ata should make it easier to give part of the tuition tuition of his sons also in tuition from the age of studying Mishnah and Gemara.

a question:
Can a woman on clean days go for a dip in the mikveh on the eve of Yom Kippur?
Answer:
It is indeed permissible to baptize on the eve of Yom Kippur even in clean beige, but no 'overlap' is made.
Explained in the responsa of the clothed Mordechai (Adv. Wain.

שאלה:
האם אפשר לקבל סגולה ללידה לאחר שעבר התאריך?
תשובה:
כל פעולה רפואית לזירוז הלידה אינה רצויה, ומותרת רק בהוראת רב. לעומת זאת, לגבי סגולות ותפילות, רשאים לעשות כן להתפלל שתלד במהרה (שו"ת דברי תורה מהדורה ג' אות ל'). אך אין מה להילחץ מכך שכבר כתב האבן עזרא (שמות פרק ב פסוק ב) "ולפי דעתי, ... כי אין כח באדם לראות באשה מתי תלד, כי רחוק הוא שהוא נולד בחודש השביעי מתחלת ההריון, כי הנולדים ככה הם קצרי קומה, ויותר חיים ונכבדים הם הנולדים באחד עשר". הרי שיש מעלה בתאריך מאוחר. ובעז"ה הכל יהיה כשורה בשעה טובה ומוצלחת.

מצורפים כאן סגולות ללידה קלה מתוך קונטרס 'ותפקדנו'.

שהבעל יטבול שבע טבילות ולאחר מכן יאמר שבע פעמים 'מזמור לתודה'.
סגולה לאישה שתלד ברווח ובקלות, שבחודש התשיעי להריונה יעשה הבעל פתיחת ההיכל בבית הכנסת ויפתח את שתי דלתות ההיכל ויאמר: 'ריבונו של עולם, כשם שפתחתי דלתות אלה בקלות כך תפתח את דלתי בטנה של אשתי בשעת הלידה ותלד בלא צער', ויוציא את ספר התורה (שזה כדוגמת ילד שנולד) וימסור אותו לידי המוליך את הספר לדוכן, ויש לזה סמך על פי הסוד (כף החיים סימן קל"ד).
סגולה ללידה קלה, לשים ליולדת מתחת לראשה, ספר 'נועם אלימלך', רצוי דפוס ראשון והוא בדוק ומנוסה.
אמירת 'מזמור לתודה' מסוגל להולדה בנקל, כי "לתודה" אותיות "תולדה" (ליקוטי מוהר"ן תניא ב).
מזמור כ' בתהילים 'יענך ה' ביום צרה', שיש בו שבעים תיבות כנגד שבעים קולות, מסוגל להולדה בנקל (לקוטי מוהר"ן כ"א).
מזמור 'הבו לה' בני אלים' שהוא שבעה קולות שאמר דוד על המים, מסוגל להולדה בנקל (ליקוטי מוהר"ן כ"א).
סגולה להריון תקין ולידה קלה, לומר בלי נדר בכל יום את מזמורי התהילים הבאים: א', ד', ה', ח', נ"ז, צ"ג, ק"ח, קמ"ב (הגר"ח קנייבסקי שליט"א).

והעיקר הוא בתפילה ובפרט בימים אלו שקרוב ד' לכל קוראיו ושיהיה בסייעתא דשמיא והכל יילך כשורה בעז"ה.

a question:
Should one go to the mikvah in the ninth month as a virtue and how should one behave while in the corona?

Answer:
Here, there are women who are immersed in the mikvah in the ninth month of virtue and purity of birth, and cancel out impure mirrors that she saw in her days of conception, and I saw Rabbi Mordechai Gross shlita in his book Shiuri Tahara he wrote, the source of this is in the book Zechira.
And it is not a charge at all neither on the part of Halacha nor on the part of custom unless she desires it.
And they do not have to overlap and do not lower nails and do not do body research and do not dip more than one baptism, and of course dip without blessing. But she should be careful to dip in a lukewarm mikvah (because of health).
And as for whether to dip during corona time, of course it is difficult to take any responsibility for this from the woman's health but one should ask the experts who know about it. Although it is simple, according to the aforesaid, that if she is afraid, there is no obligation at all to go, but to pray that Gd will add holiness and purity to the child, and that is enough.

a question:
Is there a charge to make sure that the jaundice goes down and thus be circumcised on the eighth day, or is there no charge?
Answer:
Medina was a place to say that there is a charge, but from what I have found out, such actions can be harmful hw instead of beneficial, so do nothing but let it go down alone. Indeed specific things can be done if desired.

שאלה:
אני לומד עם חברותא שהוא כהן ואחד העיר לי בדיני כיבוד כהן.
א. אני מביא את הספרים בתחילת הסדר והחברותא הכהן מחזיר את הספרים בסוף הסדר ורציתי לשאול האם זה נכנס באיסור של השתמשות בכהן
ב. לפעמים הוא הולך לעשות קפה לעצמו ורוצה לעשות גם לי האם מותר לי שהוא יעשה לי קפה
ג. אם הוא הולך לעשות קפה לעצמו האם מותר לי לבקש ממנו שיעשה לי גם קפה

תשובה:
בנוגע לעשיית הקפה, אם מוחל מוצר מן הדין, אך לכתחילה יש להזהר, אבל לגבי הבאת הספרים שהישראל מביא והכהן מוליך, הוא עושה זאת בעד טובת ההנאה ומותר.
עי' (או"ח סוף סי' קכ"ח) ברמ"א, דגם בזה"ז נוהג האיסור להשתמש בכהן, אך אם מוחל מותר. ובמ"ב כתב, דיש חולקים הסוברים דא"א למחול אא"כ יש לכהן טובת הנאה מזה. ומכריע, דמדינא מותר אם מחל, ולכת' יש ליזהר. ועי' כה"ח (או"ק רפ"ב) בשם הא"א מבוטשאטש, דחילק שאם הישראל מצוה לכהן לעשות, אז יש מחמירים אפי' אם מחל, אבל אם הכהן מציע מעצמו לעשות, מותר לכו"ע. וכ"ז נוגע להשאלה של הקפה, אבל לגבי הבאת הספרים נראה דזהו כטובת הנאה דמותר לכו"ע כדלעיל.

שאלה:
האם אני יכול לשלם לכהן כסף, שבזה ימכור לי את החמש סלעים, ואח"כ אני יתן את זה לכהן לשם פדיון הבן?
מאחר שיש בזה הרבה אופנים שנראה שאין זה לכתחילה,
דהיינו - שאם הכהן מוכר חמש סלעים השווים אלף ש"ח, בחמש מאות ש"ח, - הרי אין זה מכירה באמת, דהא אינו רוצה להפסיד [בזה שמוכר חמש סלעים השווים אלף ש"ח, בחמש מאות ₪]
וכמו כן בגוונא שהכהן מוכר לו חמש סלעים שיש לו בירושה וכדו' שזה חשוב לו ואינו רוצה למכרו לאחר לעולם - א"כ אין זה מכירה באמת.
ואולי האופן האפשרי הוא רק באופן שהכהן ימכור לו את החמש סלעים - זהו באופן שהכהן מוכר לו חמש סלעים פשוטים [ולא מירושה וכדו'] במחיר מלא! [ולא בהנחה וכנ"ל]. ע"כ.
מה הדין בהנ"ל - כי המה דברים הנוגעים לי למעשה - בעזה"י בשבוע הבא אזכה לפדות את בני שיחי'.
תשובה:
אם אומרים בפה במפורש שמקנים בלי תנאי אין בעיה, דהרי דברים שבלב אינם דברים וסוכם במפורש שאין ע"ז שום תנאי כהנ"ל.

a question:
I study with a landlord, in Chevruta, as a token of appreciation he gave me an envelope with money, I felt uncomfortable and told him I would give it to charity, now I asked if I am allowed to use this money for my own needs?
Answer:
Make a vow to begin with.
The reality you described is a clear opening for allowing vows, even in charity that is not allowed for no reason, in this way it is possible to allow. And you will make vows anyway and take it for yourself.

a question:
The owner of the accommodation found that the guests forgot a garment there and called them and said they did not know. So he threw away the garment. After a while they came to ask.
A. Do you have to pay?
B. How do you put a used garment that has no price in the market but is valuable to its owner?
Answer:
Because when they asked they said they did not know they were lost he is exempt from paying.

a question:
About 8 years ago when I was about 12 and a half years old I was a babysitter with a family in a troubled neighborhood, where most of the neighbors were secular, when I came out of the building there was a cat behind the glass door, I was afraid of it and kicked the door Who came later and saw, asked me if I knew how it happened, out of shame I said no and ran away ... a cowardly little girl ...
Needless to say, the neighbors have changed over the years ....
To this day, this robbery bothers me, what do I have to do to get it back?
Answer:
You can hang an ad [no need to write the name] that you accidentally installed glass in the building eight years ago and if you do live then in the building you want a refund to call your phone number.
The rest of the money will be given to one of the funds of restitution. ('Vashiv' Foundation or 'Clean Hands' Foundation)

שאלה:
בצעירותי (לפני ולאחר גיל בר מצוה) היו מס' פעמים שלא עמדתי בפיתוי ולקחתי מוצרים מחנויות שונות בלי לשלם. כמובן שכיום אני מתבייש בכך מאוד וחפץ להשיב את הכל.
יש לי כמה שאלות בענין:
1. יתכן ובחלק מהחנויות כבר התחלפו הבעלים, וע"כ השבת לחנות אולי אינה רלוונטית. אפשר אולי גם שחלק מהבעלים אינם בין החיים?!
2. ערך הכסף עולה עם השנים, ושקל דאז הוא יותר משקל היום.
3. גם חנויות שאני זוכר, אין אני יכול לשער כמה ומה בדיוק לקחתי.
4. הקרנות השונות שמזכות כספים עבור 'גזל ואינו יודע ממי גזל' (כגון 'והשיב', נקי כפיים' ועוד) יכולות להיות פתרון עבור חנויות שאיני זוכר. אולם אם אני נזכר לאחר מכן, האם אני מחויב להעביר להם שוב או שקרנות אלו נפטרתי מכך?
5. האם יש חובת מחילה מהבעלים או רק חובת השבה? נפק"מ האם אפשר להעביר להם ב'אנונימיות' או חייב בפניהם כדי לקבל את מחילתם? (וכמובן הבושה גדולה מאוד, והיא זאת שמנעה ממני להשיב כבר לפני שנים רבות)
6. בענין המחילה והקרנות הנ"ל, בחנות שאני יודע שאני חייב אולם איני יודע כמה, ברור שניתן להשיב סכום מסוים שהוא וודאי ולבקש מחילה על השאר. אולם כיון שישנה הבושה וכנ"ל, האם ניתן לתת את הוודאי ולהיפטר מהשאר ע"י הקרנות צדקה, או שחייב את מחילתם (או שאינו חייב אבל עדיף)
7. האם ישנו הבדל ממקרים שלפני בר מצווה לאלו שלאחריהם? בין מבחינת שורת הדין ובין מבחינת לפנים משורת הדין.
תשובה:
1. חנויות שאתה זוכר שלקחת מהן, אתה צריך להחזיר. אלא אם כן הבעלים התחלפו ואתה לא יודע מי היו הבעלים. אם הם נפטרו צריך להחזיר ליורשים.
2. צריך לשלם רק כמה שקלים שלקחת בזמנו, למרות שערך המטבע נפל.
3. צריך להחזיר רק סכום שאתה בטוח שלקחת ולא מה שאתה מסופק.
4 .הקרנות אינן פוטרות חובות ידועים.
5. אם לא ידעו שלקחת אתה יכול להחזיר בלי ידיעת הבעלים.
6. כאמור, צריך להחזיר רק את הסכום שאתה בטוח לגביו, ואתה יכול להתקשר אנונימי לחנויות ולבקש שימחלו לך.
7. לגבי המקרים שהיו לפני בר מצוה, יש חיוב להחזיר רק בדיני שמים.

a question:
While I was in the store I was asked if I had lost 50 NIS. I answered yes and from that I received the money, when I returned home I remembered that the money I was missing because I used it and therefore the money I received is not mine. I have no one to return. What is the law?
Answer:
Assuming they found the money on the store floor the money belongs to you (because the collector did not intend to buy it)
Before the rule of law, you will inform the store that if he says he has lost 50 shekels, they will contact him and return it

a question:
The municipality has asked volunteers to hand out gifts to children staying in isolation at home.
On behalf of the municipality, the volunteer was told that whoever does not develop should not chase after him, and what is not divided can be left with him.
A volunteer came to a certain house and told him on the phone that they had evacuated to a motel.
The family who moved to the motel called the volunteer after two hours, that they wanted the gift and that he would leave it with a neighbor until they returned. Does it belong to them or does the municipality actually only distribute it to those in the house so the volunteer can keep it to himself ?.
Answer:
AA to charge the volunteer but certainly fair to give to the family

שאלה:
אני נעקצתי (גניבה) ע"י סוכן ביטוח ולקח ממני כספים כאילו תשלום עבור הכנסה לפדיון ביטוח תוך אימון שאקבל תןך שבועיים כספים מחברות הביטוח .
לאחר תקופה התברר שזו גניבה ואין בכלל כזה תשלום למ"ה והפדיון לא קיים ואף חברה לא קיבלה הכספים וניסיתי מעל חצי לבקש ממנו הכספים וטען כי עדיין מנסה להשיג הכספים מחברות הביטוח ולא הודה שזה גניבה פניתי למשרד שבו עבד וטען שפיטר אותו כי זאת ללא ידיעתו ואין לו שום קשר למעל הנ"ל. לכן פניתי לעו"ד לנסות לתבוע הנ"ל לבית המשפט את הגנב ואין לו שום כספים ורכוש על שמו לכן צורף לתביעה בעל המשרד והגענו לבית המשפט והתחיל תביעה.
לאחר שיצאתי מביהמ"ש, גילית שפניתי לערכאות ללא בירור והיתר מב"ד, (ולקחתי ספרו של הגר"א דרבמדיקר שליט"א ) לבדוק האם מותר התביעה במקום הנ"ל ואני מרגיש שא"א לצרפני למניין או להתפלל לפני העמוד להוציא אחרים וכו'
שאלתי האם מותר להמשיך וכו' ומה שיורו לי לעשות?

תשובה:
מותר לך להצטרף למנין ולגשת לעמוד [לגבי ר"ה ויו"כ כתוב לא לקחת בעל תפילה שהלך לערכאות בלי רשות, וגם לזה מועיל תשובה].
תודיע לנתבע שאתה רוצה ללכת לבי"ד ואם הוא יחתום על שטר בוררות תבטל את התביעה ואם הוא יתחמק תבקש רשות להמשיך את המשפט.

a question:
A man sued his friend in the courts and later dismissed the lawsuit. His friend needed to take an attorney in order to respond to the lawsuit.
(It is said that he asked the court for "temporary relief". Apparently the discussion about this in court is in a short time).
Is the plaintiff liable to pay the expense incurred by the defendant?

Answer:
When it was not possible for the defendant to go to court and oblige the plaintiff to remove the claim without incurring expenses. The plaintiff must.

Et al.

a question:
In S. KNA it was ruled that when the damage comes after a time the damage must move itself away.
Is there a division between a situation where the damage can distance itself from something that causes fleas and the like in the house of the damage when moving away means evacuating the house.
For example, in the case of Didan, there is a neglected and uninhabited caravan in the neighboring lot, under which we become a flea nest.
Answer:
Explanation to the part that in the above manner the damage cannot move itself away is indeed correct, and is written in the Shulchan Aruch regarding the water that descends from the top to the bottom.
And here there is another reason to charge the pest because the damage was not caused by the pest's use, but by neglect, and since the law must remove the damage from the well of the legal paths that they tasted because they do not prevent use from the pest, To oblige him not to neglect his hay.

שאלה:
בתקופת חיפוש דירה, הייתי בקשר עם כמה מתווכים, ביניהם מתווך א'.
מבין הדירות שהציע גם הציע את הדירה בה אני גר כעת, הדירה היתה נראית מוזנחת בסרטון ששלח והורדתי אותה מהפרק. בנוסף, גבר הלחץ בבית, ירד לי החשק מלחפש, ובקשתי ממנו לא לשלוח לי יותר הצעות.
לאחר תקופה, ובמקרה, ראיתי מודעה שפרסם מתווך אחר על דירה שחשבתי שעונה על הציפיות.
יצרתי קשר עם מפרסם המודעה והתברר שמדובר באותה דירה שהציע מתווך א',
לא עלה בדעתי ליצור שוב קשר עם מתווך א' מכיון שמתווך ב' אמר מפורשות שיש לו את הדירה בבלעדיות,
מתוך דבריו הבנתי שהוא היחיד שכעת יש לו את הדירה ולא לשום מתווך אחר.
העסקה נסגרה ובעקבות כך מתווך א' יצר איתי קשר בטענה ששמע ששכרתי את הדירה שבזמנו הציע ומגיע לו על כך גם משהו.
הוא מבקש שאצור קשר עם מתווך ב' ושיתן לו חלק ממה שקיבל שהרי קיבל משני הצדדים, ממני ומבעל הדירה.
מתווך ב' שאל שאלת רב ונאמר לו שאינו צריך לתת כלום למתווך א'.
אינני יודע מה לעשות, מתווך א' אינו יורד ממני, ומבקש ללא הרף שאשכנע את מתווך ב' לתת לו מהחלק.
חשוב לי להבין איפה עמדתי כאן בסיפור והאם אני חייבת לתת משהו למתווך א'.

תשובה:
לפי הסיפור שאתה מספר אתה לא צריך לשלם כלום למתווך הראשון, כי ברור שהמתווך הראשון לא קידם כלום בעיסקה.
כמובן הפסק דין לא מחייב את המתווך, כי לא נשמעו שני הצדדים.
אם הוא יתבע אותך תדון איתו בבי"ד.

שאלה:
בראש השנה האחרון לאחר הברכות ניסה הבעל תוקע לתקוע ולא הצליח. לאחר כחצי שעה בקשו ממישהו אחר שיתקע והוא הוציא מאמתחתו שופר אישי שלו ותקע בו.
האם הוא היה צריך לברך מחדש? בשים לב שהשופר שתקע לא היה על הבימה בעת הברכה!
תשובה:
היות וההפסק היה בין הברכה למצווה, לכן הבעל תוקע והציבור מחוייבים בברכה אך אותו שהחזיק את השופר אם היתה דעתו על שופרו יתקע לעצמו אם לא הפסיק בדיבור בינתיים.
עי' במשנה ברורה (סימן תקפה ס"ק יח) דאם הוצרך התוקע ליקח שופר אחר א"צ לחזור ולברך כיון שהיה מונח לפניו על השולחן מסתמא דעתו היה על כולם. אך בנידונינו הרי השופר לא היה לפניו ואף לא ידע ממנו ע"כ בוודאי שלא היתה כוונת הבעל תוקע על שופר זה. אך בשו"ע (או"ח סימן תקפה סעיף ג) כתב שאם התחיל לתקוע ולא יכול להשלים, ישלים אחר ואפילו ג' או ד' ודי בברכה שבירך הראשון, והוא שיהיו שם התוקעים האחרונים בשעת ברכה, ואפילו אם בירך ולא יכול לתקוע כלל, השני תוקע בלא ברכה ולא הויא ברכה לבטלה. ובמ"ב שם כתב הטעם כיוון שהשני יוצא בברכתו ותוקע לא הוי ברכה לבטלה. ואם כן יש לדון כאשר זה שהחזיק את השופר כיוון שמא יתקע בשופר זה ממילא הוא יוצא יד"ח בשופר זה אך הבעל תוקע ושאר הציבור שיצאו בברכתו סתמא דעתייהו היה על השופרות שיש לבעל תוקע ותו לא כדין דעת בעה"ב, וממילא אינם יכולים לצאת יד"ח בשופרו של היחיד.
ולענין אם חצי שעה הוי הפסק אי' בשולחן ערוך (או"ח סימן ר"ו ס"ג) כל אלו הברכות שלא יפסיק בין ברכה לאכילה, יותר מכדי דבור. וכתב המגן אברהם (שם ס"ק ד) שאם בירך על המצוה לעשות או על דבר לאכלו ולא עלתה בידו לפי שעה ונעכב יותר מכדי שאילת תלמיד לרב (דהיינו שלום עליך רבי) ועלתה בידו צריך לחזור ולברך עכ"ל ב"י בשם ש"ל ובסימן ק"מ כתב שהאבודרהם חולק על זה וכתב דשתיקה לא חשיב' הפסקה לא שנא מרובה לא שנא מועטת ולכתחלה ודאי לא מפסקינן אבל בדיעבד א"צ לחזור ולברך אא"כ דיבר בנתיים. וכך נקטינן להלכה. ממילא לדידן אם שתקו כל הקהל ולא הסיחו דעתם מן המצוה ואלו שסחו היה רק מעניני המצוה לא הוי הפסק, אך אין זה נפק"מ אלא לאותו שהחזיק את השופר אצלו, ואם תקע הלה ממילא גם לבעל התוקע לא הוי ברכה לבטלה כי הוציאו בברכתו.

a question:
Is it permissible to eat nuts such as sunflower seeds this Saturday or is it included in the matter of not eating nuts these days? What is allowed and what is forbidden?
Answer:
According to the Shulchan Aruch (O.H. Siman Tikfag, section B) that according to the Rama, there are meticulous people who do not eat D. nuts, that nuts in gematria are a sin, and that they increase sputum and movement and cancel desalination (Maharil). And nuts are actually called walnuts, so legumes (-those that you blessed in the Bufa) do not have the first taste, and in the headquarters of Ephraim (Tkfgg c) as the legumes multiply sputum and movement. After doing but in doing that there are days of mercy and requests for time).

a question:
I attached sticks to the sukkah by screws should I have to put more pillars on the roof of the sukkah so that I would not have a problem of standing.
Answer:
There is no need for additional beams since the screw is from the stand of the beam which is the 'stand' of the thatch, in any case the screw is a 'stand stand', and kosher to begin with.
And it is explicitly stated in the Shulchan Aruch 1908 and in a clear mishnah there, paragraph 26: 5, to fasten in the rivets of an iron that he wrote. For the thatch, etc., etc., the tying of the thatch itself in the piles with ropes should be taken care of in the first place, since the thatch itself is tied in the matter of the one who receives impurity.

a question:
I have two openings with a mezuzah that can be lit but one of them is an exit from the room to the hallway and it is without a door and there I lit,
And remarked to me that it is desirable to light in the doorway with the door, are those things.
Answer:
Since the compilation to light in an opening that has a door is a light compilation, it is only if the two places are equal in Nisa's press releases or to the members of the household, and there is no special trouble in moving the light to another place.
Indeed, Maimonides' method of opening a door that does not have a door does not require a mezuzah, but in fact it is strict to lay a mezuzah, and Shafir is considered a mezuzah on the right and a Hanukkah candle on the left.

a question:
If the etrog is held in such a way that not all the hand is on the etrog, only part of the hand touches the etrog and some with buffering of lulav leaves, there is a problem of buffering or saying sex as they say about the myrtle and prairie not touching them.
Answer:
Nalanad Dainu Hutzatz Dachal LeNotu is not Hachutzar, and to take by something else is called to take, when it is through honor and elegance, see Sukkah 57a and Rishonim there.

שאלה:
לגבי טיול בסוכה, הנה השועה"ר כתב שזה לעיכובא, כמו אכילה שתייה ושינה.
אך האבני נזר כתב שאין זה לעיכובא, וחילי' מהא דסוכה היא שיעור של ז' ע"ג ז' הגבוהה י', שאין בה מקום לטייל.
ושמעתי לדחות את ראיית האבני נזר, די"ל שלטייל בסוכה היינו לבלות בסוכה! וכעין זה מה שאמרו אטייל עמכם בגן עדן, הובא ברש"י עה"ת פר' בחוקותי, י"ל עד"ז.
ואני משתוקק לדעת בזה דברים מדוייקים סולת נקייה כדרכיכם בקודש בס"ד.
תשובה:
י"ל עוד דטיול היינו לשחק כמו דחזינן באקדמות שאומרים בשבועות, טלולא דלויתן, ועיין סוכה נ"ג ע"א, וב"ב עד ע"ב, ע"ז ג ע"ב, וביסוד ושורש העבודה שער האיתון שער יב וטיול הוא כמו שהולך אדם לפעמים הילך הילך ולפעמים הוא יושב אף שלא בשעת אכילה ושתייה כל אלו מחוייב האדם במ"ע מן התורה דוקא בסוכה ולא בביתו שהוא דר בו כל השנה.
וראיתי בתוס' ר"י החסיד ברכות יא ע"ב דלא מצינו בטיול איסור חוץ לסוכה

שאלה:
לגבי הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת, האם צריך להדליק נרות חנוכה בחצרות, ששם מתפללים בתקופה זו.

תשובה:
כשיש קביעות איזה ימים, וכ"ש תקופה של כמה וכמה חדשים, נחשב לביהכ"נ קבוע. ואם הדליק קודם את נר החנוכה בתוך החצר, יש להסתפק אם יוכל להדליק שוב נרות חנוכה דבית הכנסת.

דבענין הדלקת נ"ח במניני החצרות, שהרבה מתפללים בהם בתקופה זו, לכאו' יש לדמותו לברכת מעין שבע, (וכן ראיתי בתשובות והנהגות ח"ב סי' שצ"ח שמדמה כן), שאין אומרים אותו אלא במנין קבוע (חוץ מבירושלים שהרבה נהגו לאמרו אפי' במנין שאינו קבוע).
ועי' מש"כ מ"ב (סי' רסח ס"ק כד) עמש"כ בש"ע שם (סעי' י') "אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים, דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו נזוקין", ובמ"ב "בבית חתנים וכו' פרוש כשמתפללין בביתם במנין, וכל שכן אותן שמתפללין לפרקים במנין בבית, אבל כשיש קביעות על איזה ימים ויש ספר תורה אצלם וכמו בירידים, דומה לבית הכנסת קבוע ואומרים". מבואר דקביעות על איזה ימים, וכ"ש תקופה של כמה וכמה חדשים, נחשב לביהכ"נ קבוע.
ומש"כ שיש גם ס"ת, עי' בשו"ת אג"מ (ח"ד סי' ס"ט), ושו"ת מנח"י (ח"י סי' כ"א), שא"צ ס"ת, כל שהמנין קבוע, [חוץ מזה שלהרבה מנינים יש ס"ת מעצמם אלא שמחזיקים אותו במקום בטוח בפנים, ויש לצדד דבזה יש את המעלה של ס"ת].
אבל מה שיש להסתפק הוא, אם יוצא ממילא במה שהדליקו במקום זה בגלל שהוא פתח ביתם (כגון שמתפללים בכניסה לבנין). עי' בהל' חג בחג (פ"יא אות י) שכתב, "מי שיש לו ביהכנ"ס בביתו, ומדליקין בפתח הבית, אינו יוצא יד"ח ההדלקה של ביהכנ"ס, אע"פ שהוא גם פתח חצר ביהכנ"ס".
ובהע' שם, "כן הורה לי רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וטעמו דב' תקנות נפרדות נינהו, וההדלקה שבביהכנ"ס נתקנה רק בפנים ולא בחוץ, ומאידך תקנת ביתו נתקנה בפתח הבית או החצר, וכ"ז ברה"ר ולכן אינו נפטר בזה מהדלקה שבביהכנ"ס".
משמע דרק בגלל שמקום הדלקה של הביהכ"נ הוא בתוכו ולא בחצר, אבל בענינו שגם הביהכ"נ הוא בחוץ, ומקום הדלקתו הוא בדיוק באותו מקום של אלו שמדליקים חוץ לביתם, אולי יוצא במה שהדליקו כבר, ואין להדליק שוב. או י"ל דב' תקנות נינהו בעצם, דזה דינו בפנים וזה בחוץ, אפי' יש היכ"ת שלשניהם יש אותו מקום, אינו יוצא בהדלקת היחיד.

a question:
Should Hanukkah candles be lit - in the courtyard where only the evening prayer of Motzak is prayed.
Answer:
Do not greet the count of Saturday only.

By the responsa of Menachi (H.I. C. 21) who wrote, "And it is doubtful that Tuba in the synagogue has no quorum every day except for episodes, if there is a place to light at night from the nights, that the custom was to light every night .
And in the book 'Yesha Yosef' by Hagari Efrati Shlita (O.H. H.A. C. KLT) who wrote, ' H. And he brought there the opinion of the late Elyashiv that if there are no worshipers there on Shabbat Kodesh, it may not be as important as the B'Kan to light a blessing.
This means that the count of Saturday should not be congratulated only.